דיברנו על דרכי הסתכלות על דברים וראיתי רגע כיף עם בן אדם שאני אוהבת, זמן שיחה, עוד זמן שאנחנו יחד.
דרך העיניים שלו לפי דבריו זה, זמן איתי להעביר בשיחה מעניינת, לדבר עם אהבת חייו, עם הבחורה שהוא רואה את עצמו ממשיך עד סוף החיים (מקווה שאלו לא סתם מילים יפות).
דרך העיניים שלכם זו יכולה להיות טעות, כי אני רק בת 14 כבר אני לבד בבית אצל חבר שלי, כבר אני נותנת לו לגעת ולקחת חוויות ראשונות שאני יכולה לחוות בזויגיות.
אבל גם שאתם מסתכלים על זה כרגעי אושר שלא יחזרו וצריך להנות מכל רגע וקיימות כל כך הרבה אפשרויות של מבט, כי לכל אדם יש את המבט היחודי שלו מה שהמוח מפתח עליו דעות ובעיניים שלי כשאני מסתכלת לשמים, אני מבקשת מאבא שיקח אותי לדרך הנכונה שישמור עלי וכמה חבל שהוא לא איתי בשביל להכיר את נקודת המבט שלו .
תוך כדי שאני כותבת את זה עם הדמעות, שאם הוא היה פה הוא היה מנגב לי אותן ואז נותן לי סטירה שיש לי חבר ואני לא מספרת לאמא.
אני חושבת שגם בסך הכל אחרי שהיה כועס הוא היה אוהב אותו, כי אני אוהבת אותו וכי הוא טוב אלי ונותן לי כל כך הרבה וכל כך בא לי שהוא יהיה כאן לחוות את זה איתי.
אני אעצור את המילים שזורמות כדי לא לכתוב יותר תודה על ההזדמנות לשתף.
;){kind=link}